כרכים נוספים בסדרת " לעומקו של רש"י ", מאת ד"ר אביגדור בנש"ק:
שמות, ויקרא, במדבר
What's Bothering Rashi? In-Depth Analysis of his Torah Commentry\ Avigdor Bonchek

פרשה
|
פרק
|
פסוק
|
דיבור המתחיל
|
כותרת
|
בראשית
|
א
|
ד
|
וירא אלהים את האור כי טוב; ויבדל
|
הפירוש הבא של
רש"י הינו דוגמא מצוינת לדקויות שברש"י. הבנת הסיבה לפירוש זה מביאה
אותנו למודעות לדקויות בדברי התורה עצמם, וללא הבנה זו ייתכן כי לא היינו שמים
את לבנו אליהם.
|
בראשית
|
א
|
יד
|
יהי מארת
|
רש"י ורמב"ן
חלוקים ביחס לבריאת האור.
|
בראשית
|
א
|
כ-כא
|
נפש חיה
|
נדמה כי רש"י חוזר
על עצמו שלא לצורך.
|
בראשית
|
ב
|
ג
|
ויברך...ויקדש
|
פירושו של רש"י
נובע מאוזנו הכרויה לדקויות בכתוב.
|
בראשית
|
ב
|
יח
|
לא טוב היות וגו'
|
הפירוש הבא הינו פירוש
ידוע היטב למי שמכיר את פירושיו של רש"י. אעפ"כ נדרש ניתוח מעמיק כדי
להבין מדע נבחר מדרש לשם הבנת הפשט.
|
בראשית
|
ג
|
ח
|
וישמעו
|
פירושו הראשון של
רש"י בו הוא מתייחס למטרתו בפירוש התורה.
|
בראשית
|
ד
|
ט
|
ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך
|
הבחנה בהבדלים בין
פירושים דומים ברש"י מוסיפה להבנתנו.
|
בראשית
|
ד
|
יג
|
ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא
|
לקריאה יוצאת הדופן של
רש"י, שבתחילה קשה להצדיקה, יש ביסוס בתוך ההקשר.
|
נח
|
ו
|
ט
|
בדרתיו
|
כאן מופיע פירוש
רש"י המוכר לרבים, אך ניתוח מעמיק יותר מגלה את רצונו של רש"י כי נבין
את דקויות הכתוב.
|
נח
|
ו
|
יב-יג
|
קץ כל בשר...כי מלאה הארץ חמס
|
ניתוח מדוקדק של שני
פירושים מאפשר הבנה ברורה יותר.
|
נח
|
ו
|
יג
|
קץ כל בשר
|
אנו צריכים להבין ולתרץ
מה שנראה כמו סתירה בדברי רש"י.
|
נח
|
ז
|
ז
|
מפני מי המבול
|
הקריאה המדוקדקת של
רש"י חושפת את חולשתו - או את חוזקו - של נח.
|
נח
|
ז
|
טז
|
ויסגר ה' בעדו
|
רש"י מציע פשט
ודרש. עלינו להבין מדוע וכיצד הוא עושה זאת.
|
נח
|
ח
|
ד
|
בשבעה עשר יום
|
הרמב"ן חולק על
רש"י ומציע לנו מסר מדהים בלימוד התורה.
|
נח
|
ח
|
ז
|
עד יבשת המים
|
פירושו של רש"י
המובא כאן מראה לנו מספר דברים: כיצד משתמש רש"י בפשט ובדרש, מדוע נזקק
לעיתים לשניהם וכיצד מתייחס הדרש לפסוק.
|
נח
|
ח
|
ח
|
וישלח
|
הפירוש דלהלן הוא מאלף
במיוחד, משום שהוא מעורר אותנו לכך שחשוב לשים לב היכן, מתי ומדוע מפרש
רש"י פירוש מסוים. שים לב כי המילה אותה מפרש רש"י -
"וישלח" מופיעה גם בפסוק הקודם (ח':ז'), ושם אין הוא מעיר.
|
נח
|
ט
|
ה-ו
|
באדם דמו ישפך
|
רש"י מבחין בדקות
שרוב הלומדים אינם שמים לב אליה.
|
נח
|
ט
|
יז
|
זאת אות הברית
|
חיפוש משמעותו של פירוש
זה מעוררת אותנו להבדלים הדקים בין פסוקים הנראים דומים לכאורה.
|
לך
לך
|
יב
|
א
|
לך לך
|
פירוש רש"י הבא
הינו פשוט למדי, אך יש בו מספר דקויות שראוי להתייחס אליהן.
|
לך
לך
|
יב
|
ה
|
אשר עשו בחרן
|
פירוש זה של רש"י
נותן לנו תובנה על אופן ראייתו של רש"י את הפשט ואת הדרש.
|
לך
לך
|
יב
|
ט
|
הלוך ונסוע הנגבה
|
עיון.
|
לך
לך
|
יב
|
יא
|
הנה נא ידעתי
|
רש"י מביא דרש
ופשט כדי להסביר את דבריו של אברם על יופיה של שרי, ואילו הרמב"ן מבקר את
התנהגותו של אברם.
|
לך
לך
|
יב
|
טו
|
ויהללו אתה אל פרעה
|
רש"י שם לב להבדל
קל בין שני אירועים דומים.
|
לך
לך
|
יג
|
ה
|
ההלך את אברם
|
עלינו להתבונן מקרוב
כדי לראות מה הוסיף רש"י על דברי הפסוק. אוזנו הרגישה של רש"י תופסת
כפילות.
|
לך
לך
|
יג
|
ט
|
אם השמאל ואימנה
|
נדמה כי רש"י אומר
בדיוק ההפך מדברי התורה, אך במבט בוחן יותר הגיונו של רש"י משכנע אותנו.
|
לך
לך
|
טו
|
א
|
אחר הדברים האלה
|
פירוש נפלא ברש"י
אשר בדקות ובמיומנות מגדיר מחדש את דברי התורה ומאפשר לנו להבינם טוב יותר.
|
לך
לך
|
טו
|
ו
|
והאמן בה'
|
פירוש זה הוא דוגמא
מצוינת לרגישותו של רש"י הן למילים והן למושג, על פניו ברורה משמעות אמונתו
של אברם בה', אך רש"י רואה בכך נקודה עמוקה יותר שיש לפרשה.
|
וירא
|
יח
|
א
|
וירא אליו
|
להלן מופיע פירוש
אופייני המשתמש במדרש המבוסס על קשיים בכתוב.
|
וירא
|
יח
|
ב
|
והנה שלשה אנשים
|
רש"י מלמד אותנו
שיעור על מלאכים.
|
וירא
|
יח
|
ד
|
יקח נא
|
הצורך להבין את בחירתו
של רש"י בהוכחה מתוך הכתוב מציב בפנינו אתגר.
|
וירא
|
יח
|
ט
|
הנה באהל
|
הפירוש הבא של
רש"י הוא מטעה בפשטותו, קל להחמיץ את הרעיון. למעשה פירוש זה הינו אומנות
פרשנית: תמציתי, סמוי ומאיר עיניים.
|
וירא
|
יח
|
יט
|
כי ידעתיו למען...למען אשר יצוה
|
רש"י מפרש מילה:
הרמב"ן מאיר את עינינו לגבי עיקרון השקפתי.
|
וירא
|
יח
|
כ
|
ויאמר ה'
|
מבט קרוב יותר על הפסוק
חושף סוד שמור היטב.
|
וירא
|
יט
|
י-יא
|
הדלת...הפתח
|
דוגמא ייחודית לקריאה
החודרנית של רש"י בדברי התורה. פירוש זה של רש"י מדגים את רגישותו של
הפירוש למשמעויותיהן של המילים.
|
וירא
|
כא
|
א
|
וה' פקד את שרה
|
נקודה דקדוקית שבדרך
כלל אין שמים אליה לב היא הבסיס לפירושו של רש"י המאיר את עינינו לגבי כוחה
של התפילה.
|
וירא
|
כב
|
א
|
אחר הדברים האלה
|
רש"י ורשב"ם
חלוקים לגבי הסיבה לעקדה.
|
וירא
|
כב
|
א
|
הנני
|
הפירוש הבא מדגים את
בחירתו המדויקת של רש"י במילים, המאפיינת כל כך את פירושו.
|
וירא
|
כב
|
ג
|
ויחבש
|
אנו לומדים שיעור על
קיום מצוות ה' מתוך התלהבות.
|
חיי
שרה
|
כג
|
יא
|
נתתי לך
|
להלן מופיעים שני
פירושים נוספים של רש"י המפרשים מילה זהה באופנים שונים.
|
חיי
שרה
|
כד
|
א
|
וה' ברך את אברם בכל
|
בפירוש הבא, משתמש
רש"י בגימטריא (פירוש שלא על פי הפשט). אנו רואים כיצד גם פירוש כזה צריך
לענות על הקריטריון הבסיסי של רלוונטיות והתאמה להקשר. לעיתים קרובות, משתמש
רש"י במדרש ובגימטריא, אך הוא עושה זאת רק אם הטקסט עצמו מעורר תמיהה. לא
תמיד קל לגלות את הנקודה המתמיהה.
|
חיי
שרה
|
כד
|
ז
|
ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי
|
מחלוקת רש"י
ורמב"ן.
|
חיי
שרה
|
כד
|
ח
|
ונקית משבעתי
|
פירושו של רש"י
תמוה, אך יש לו תמיכה מכלל תנכ"י סמוי.
|
חיי
שרה
|
כד
|
י
|
מגמלי אדניו
|
פירוש זה מבחין בחזרות,
לכאורה, בניסוח של דברי התורה.
|
חיי
שרה
|
כד
|
יז
|
וירץ העבד לקראתה
|
שוב דקויות בכתוב
מושכות את תשומת לבו של רש"י.
|
חיי
שרה
|
כד
|
לט
|
אלי לא תלך האשה אחרי
|
שאלה טובה על פירושו של
רש"י מקבלת מענה באמצעות הבנתה של נקודה פסיכולוגית.
|
חיי
שרה
|
כד
|
נב
|
וישתחו ארצה
|
זאת דוגמא לשימוש
ייחודי במדרש בפירושו של רש"י.
|
חיי
שרה
|
כד
|
נח
|
ותאמר אלך
|
רש"י מלמד אותנו
להאזין היטב לדקויות השיחה.
|
חיי
שרה
|
כד
|
סג
|
לשוח
|
לשם שינוי, נתבונן
בפירוש ברור של רש"י. מטרתו כאן היא ברורה: להגדיר מילה יוצאת דופן.
|
תולדות
|
כה
|
כב
|
ותלך לדרש את ה'
|
ראה כיצד ניתוח הגיוני
של הכתוב מוביל אותנו בהכרח לפירושו של רש"י.
|
תולדות
|
כה
|
כח
|
בפיו
|
רש"י מציע שני
פירושים הנובעים משני יסודות של פירושי הפשט.
|
תולדות
|
כה
|
לד
|
ויבז עשו
|
מדרשים סותרים מעניקים
לנו תובנה פסיכולוגית.
|
תולדות
|
כו
|
ה
|
שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי
|
מבט על פירושו של
רש"י ועל תרומתו של הרמב"ן להבנת הפשט.
|
תולדות
|
כו
|
יח
|
וישב ויחפר
|
פירוש זה הקשה מאוד על
מפרשי רש"י, משום שקשה להם לרדת לסוף דעתו של רש"י. למעשה, בפירוש זה
מתברר היטב השימוש המדויק של רש"י בשפה.
|
תולדות
|
כז
|
יט
|
אנכי עשו בכרך
|
ניסיון למצוא את האיזון
בין יושר לבין נאמנות.
|
תולדות
|
כז
|
כח
|
ויתן לך
|
ניתוח מעמיק של פירושו
של רש"י חושף פירוש מקורי, שאותו מחשיב רש"י לפשט.
|
ויצא
|
כח
|
יב
|
עלים וירדים
|
שוב, קריאה מדוקדקת
בדברי התורה מובילה אותנו לפירושו של רש"י המבוסס על מדרש.
|
ויצא
|
כח
|
יז
|
כי אם בית אלהים וזה שער השמים
|
עיון.
|
ויצא
|
כח
|
כא
|
והיה ה' לי אלהים
|
בפירוש הבא מלמד אותנו
רש"י שני לקחים לגבי פירושו.
|
ויצא
|
כט
|
טו
|
ועבדתני
|
רש"י מלמד אותנו
כלל בעברית תנ"כית.
|
ויצא
|
ל
|
ל
|
גם אנכי לביתי
|
בפירוש זה ישנן הערות
מסוג 1 וכן מסוג 2. האם תוכל למצוא אותן?
|
ויצא
|
לא
|
כג
|
את אחיו
|
רש"י מפרש באופן
שונה מילים זהות המופיעות בפסוקים שונים, ובכך מראה לנו את רגישותו להקשר.
|
ויצא
|
לא
|
לט
|
טרפה
|
בפירוש זה של רש"י
אנו רואים גישות שונות להבנת כוונתו של רש"י.
|
וישלח
|
לב
|
ד
|
וישלח יעקב מלאכים
|
פירוש זה מראה כי
העדפתו של רש"י את הפשט על פני הדרש אינה מונעת ממנו לבחור הסבר על טבעי
לעומת הסבר טבעי.
|
וישלח
|
לב
|
ז
|
באנו אל אחיך אל עזו
|
רש"י ורשב"ם
מתווכים במה שהוא פשט.
|
וישלח
|
לב
|
ח
|
ויירא ויצר
|
רש"י רגיש תמיד
לכפילויות לכאורה. הפירוש שלו מראה את המשמעות הייחודית של כל מילה.
|
וישלח
|
לב
|
ט
|
והיה המחנה הנשאר לפליטה
|
רש"י משנה את הסדר
- מדוע?
|
וישלח
|
לב
|
טז
|
גמלים מיניקות
|
פירוש קצרצר זה
ברש"י מבהיר נקודה מסויימת באמצעות שינוי דק בסדר המילים.
|
וישלח
|
לג
|
ד
|
ויחבקהו
|
רש"י מלמד אותנו אודות
"השנאה הגדולה" - אנטי-שמיות.
|
וישלח
|
לד
|
כה
|
בטח
|
רש"י ורשב"ם
חולקים על מהו פשוטו של מקרא.
|
וישלח
|
לד
|
לא
|
את אחותנו
|
להלן דוגמא לשימוש של
רש"י בתרגום אונקלוס.
|
וישב
|
לז
|
ב
|
את דבתם רעה
|
הבנה עמוקה של
רש"י מסבירה לנו את ההשלכות הקשות של מעשיו של יוסף.
|
וישב
|
לז
|
טו
|
וימצאהו איש
|
רש"י, אבן עזרא
ורמב"ן חולקים לגבי פירוש הפשט.
|
וישב
|
לז
|
יח
|
ויתנכלו אתו
|
פירוש זה הוא אתגר
מחשבתי ולשוני! על מנת להבין אותו, עלינו לשים לב לקושי בטקסט. לאחר מכן עלינו
להבין מה עושה רש"י כדי לפתור אותו. מתוך פירוש זה אנו יכולים גם ללמוד
משהו על הטרמינולוגיה של רש"י.
|
וישב
|
לז
|
כז
|
וישמעו
|
רש"י מסביר מילה
שכיחה, באופן ספציפי לפסוק זה.
|
וישב
|
לז
|
לד
|
ימים רבים
|
גזירה שווה -
"ימים" "ימים" - מלמד אותנו מוסר השכל.
|
וישב
|
לח
|
ה
|
והיה בכזיב
|
רש"י מלמד אותנו
עיקרון בפרשנות על פי הפשט.
|
וישב
|
לח
|
כה
|
הכר נא
|
דקות הקיימת בכתוב
מעוררת את רש"י למשמעות עמוקה יותר - ומובילה לפירוש יפהפה.
|
וישב
|
לח
|
כח
|
ויתן יד
|
פירוש רש"י זה
נראה פשוט. אך, כרגיל, הפשטות משלה. זאת דוגמא נפלאה לסגנונו של רש"י
בעיבוד הכתוב על מנת שהדברים יובהרו.
|
וישב
|
לט
|
ג
|
כי ה' אתו
|
פירושו של רש"י
הופך מושג מופשט לביטוי מוחשי. בעשותו כך, מתגלה עקביות ראויה לציון באישיותו של
יוסף.
|
מקץ
|
מא
|
ז
|
והנה חלום
|
כאן אנו רואים כיצד יש
לנתח בנפרד כל חלק מפירושו של רש"י על מנת להבינו במלואו.
|
מקץ
|
מא
|
לח
|
הנמצא כזה
|
פירוש זה של רש"י
משתמש בתרגום אונקלוס כדי להבהיר נקודה דקדוקית. ולאחר מכן מספר נקודות.
|
מקץ
|
מא
|
נה
|
ותרעב כל ארץ מצרים
|
רש"י פותר סתירה
לכאורה בכתוב באמצעות היגיון בלשי.
|
מקץ
|
מב
|
ב
|
רדו שמה
|
כאן רואים אנו את
רגישותו של רש"י ללשונו של האדם.
|
מקץ
|
מב
|
כג
|
כי המליץ בינתם
|
רש"י מביא אותנו
למודעות כי לא הבנו במלואו את הפסוק בתורה. אך קודם עלינו להבין את דבריו של
רש"י.
|
מקץ
|
מב
|
כד
|
את שמעון
|
רש"י מסביר תמיהה.
|
מקץ
|
מב
|
כז
|
ויפתח האחד
|
פירושו זה של רש"י
הוא קל...עם מספר שאלות קשות!
|
מקץ
|
מב
|
לד
|
ואת הארץ תסחרו
|
רש"י מלמד את
משמעותה של מילה מוכרת.
|
ויגש
|
מד
|
יח
|
ויגש אליו יהודה וגו' דבר באזני
אדני
|
שוב, עיון מדוקדק
במילים בהן בחר רש"י מרמז לנו על המסר שבפירושו.
|
ויגש
|
מד
|
יט
|
אדני שאל את עבדיו
|
ניתוח דבריו של
רש"י מביא אותנו להכרה בתחכום הפסיכולוגי שבנאומו של יהודה.
|
ויגש
|
מד
|
כב
|
ועזב את אביו, ומת
|
פירוש זה מראה כיצד
המפרשים הראשונים ניתחו בדקדקנות את דברי התורה. אנו מתבוננים ברמב"ן המצדד
ברש"י וחולק על הראשונים.
|
ויגש
|
מה
|
כז
|
את כל דברי יוסף
|
חיפוש אחר הסבר פשט.
|
ויגש
|
מה
|
כח
|
רב עוד
|
לעיתים, קיים ספק לגבי
הגרסה המקורית של רש"י. פירוש זה מספק דוגמא לכך. ננתח אותו כדרכנו, אחר כך
נשווה עם גרסאות קיימות שונות. היכרות עם סגנונו של רש"י מאפשרת לנו לנחש
ניחוש מושכל לגבי הנוסח הנכון.
|
ויגש
|
מו
|
ד
|
ואנכי אעלך
|
קריאה מדוקדקת של הפסוק
מראה כיצד מעוגן פירושו של רש"י בכתוב.
|
ויגש
|
מו
|
טו
|
שלשים ושלש
|
רש"י והרמב"ן
חולקים על "רודפי הפשט".
|
ויגש
|
מו
|
כט
|
ויאסר יוסף מרכבתו
|
רש"י ואבן עזרא
חולקים בהבנת משמעותו של הפסוק.
|
ויגש
|
מו
|
כט
|
וירא אליו
|
שתי גישות לפשוטו של מקרא
- רש"י ורמב"ן.
|
ויחי
|
מז
|
כט
|
חסד ואמת
|
בבדיקה, מתבררות נקודות
בלתי עקביות לכאורה ברש"י.
|
ויחי
|
מז
|
לא
|
וישתחו ישראל
|
כאן ישנו פירוש אחד מני
רבים בהם מביא רש"י פתגם. פתגמים רבים נכנסו לשגרת הלשון משום שרש"י
לימד אותם.
|
ויחי
|
מח
|
ז
|
ואני בבאי מפדן וגו'
|
רש"י מסייע לנו
להבין את הקשרה ואת תוכנה של בעיית יעקב.
|
ויחי
|
מח
|
טז
|
יברך את הנערים
|
פירוש מתמיה של
רש"י מעניק לנו תובנה לגבי עיקרון להבנת פירושיו.
|
ויחי
|
מח
|
כ
|
בך יברך ישראל
|
רש"י מבהיר את
ברכות הבנים.
|
ויחי
|
מט
|
ז
|
ארור אפם כי עז
|
מסר חינוכי חשוב.
|
ויחי
|
מט
|
כב
|
בן פרת. בן פרת עלי-עין. בנות צעדה
עלי-שור
|
רש"י בוחר את
הפרשנות התואמת ביותר את ההקשר.
|
ויחי
|
מט
|
כה
|
ברכת שדים ורחם
|
שימוש של רש"י
בתרגום אונקלוס מגלה קושי בכתוב בתורה.
|
ויחי
|
נ
|
טז
|
אביך צוה
|
אנו לומדים את הנימים
הסמויים ב"שינוי העובדות".
|
ויחי
|
נ
|
יט-כ
|
כי התחת אלהים אני
|
התבונן כיצד מתגולל
פירוש זה של רש"י על מנת לגלות את המסר המורכב שלו.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה