דקדוק ולשון בפירוש רש"י על התורה/ ד"ר נסים אליקים

רוב תודות לד"ר נסים אליקים על הסכמתו להצגת מובאות
מהספר "דקדוק ולשון בפירש"י על התורה".
להלן טבלת תכנים הסוקרת, ממעוף הציפור, את פרקי הספר.
בספר מוצגים, בפירוט רב, מראי המקום וההפניות לפירש"י
המתאים עבור כל כותרת והנושא הדקדוקי-לשוני הנדון בה.

קישור לסדרת ספרי "שיטתו הפרשנית של רש"י ע"פ פירושיו לתורה"

נושא	קטגוריה	כותרת
תורת הפועל	שרש קטן מהמבנה השלשי	שרשים אחדיים
		שרשים שניים
	נתוח גזרוני של הפועל	שרשים שונים אך שווים במשמעותיהם
		שרשים שונים במשמעויות שונות
	גזרות הפועל	גזרת חסרי פ"נ
		גזרת עו"י
		גזרת נחי ל"ה
		גזרת פ"י
		גזרת הכפולים-ע"ע
		גזרת המרובעים
	הבניינים של הפועל	בנין קל
		בנין נפעל
		בנין פיעל
		בנין פועל
		בנין הפעל
		בנין הפעל
		בנין התפעל
		התפעל, נפעל, פעל והפעל במשמעות דומה בפירושי רש"י - משמעות דומה בין התפעל ונפעל
		משמעות דומה בין התפעל ונפעל
		משמעות דומה בין התפעל להפעיל
		משמעות דומה בין הפעל לנפעל
		המלה "את" בהוראת יחס הפעול בפעלים הסבילים - בנין התפעל
		`
		פעלים שמשמעותם משתנה בבנינים שונים - בנין קל ובנין פיעל
		פעלים שמשמעותם משתנה בבנינים שונים - בנין קל ובנין הפעיל
	דרכי הפועל	צורת עבר במשמעות של עתיד
		צורת עבר במשמעות של הוה
		צורת עתיד במשמעות של עבר
		צורת עתיד שמנה היה בעבר אך מביעה מחשבה טרם העשייה בעבר
		הווה תמידי-צורת הווה במשמעות של הווה מתמיד
		הווה תמידי-צורת עבר במשמעות של הווה מתמיד
		עבר שלפני עבר-עבר מוקדם
	דרכי הפועל-המקור הפרוד והמקור החבור, המקור הבא עם פועל נטוי, לפניו או אחריו	המקור-מקור מוחלט במשמעות של ציווי
		המקור-מקור נטוי
		המקור-מקור מוחלט בצירוף פועל נטוי-כפילויות לשם חיזוק והתאמצות הפעולה-כפילות המביעה חזרה מרובה על אותה פעולה
		המקור-מקור מוחלט בצירוף פועל נטוי-כפילויות לשם חיזוק והתאמצות הפעולה-כפילות בה המקור מביע חזרה מרובה על אותה פעולה והפועל הנטוי מביע השפעה ותוצאה של אותה פעולה
		המקור-מקור מוחלט בצירוף פועל נטוי-כפילויות לשם חיזוק והתאמצות הפעולה-כפילות להבעת אלטרנטיבות שונות להשגת אותה מטרה
		המקור-מקור מוחלט בצירוף פועל נטוי-הכפילות מתיחסת למושאים (בזמנים) שונים
		כפילויות שרש"י לא דרש אותן
	דרכי הפועל	עתיד וציווי מאורכים ומקוצרים
תורת השם	שמות עצם מיוחדים
	שמות מלעליים
	תצורת שמות בתוספת תחיליות
	שמות במשקל בעלי אומנויות
	שם עצם קיבוצי, שם המין
	יחיד ורבים של שמות
	שמות אנדרוגינוס
	סמיכות השמות	סמיכות השייכות(הקניין)
		סמיכות החומר
		סמיכות המקום
		סמיכות הפועל והפעול
	שם תואר
	שם המספר
	צורה המשמשת גם שם וגם פועל
	הניקוד מבחין בין השם ובין הפועל	שם-מקור
		שם פועל בבינוני
		שם פועל בעבר
		שם פועל עם כינוי גוף
	מלות חיבור	תואר הפועל
		מלות קריאה
		מלית לצחות הלשון
	מלות יחס	על=לפני
		על=עם
		על=בשביל, כדי
		על=מלבד, חוץ מ...
		על=אחר
		על=ב...
		על=ל
		המלית אל
		המלית עד
	המלית את	את=מן
		את=עם
		את=רב מובית: מן, עם
	אותיות יחס	ב=בגלל
		ל=על
		ל=עם
		ל=בגלל, על דבר, בשביל
		ל=של
		כ (עם שווא) - כ (עם פתח)
		מ (עם חיריק) - מ (עם צירה)
		אות יחס נעדרת - ב
		אות יחס נעדרת - ל
	אותיות שימוש - ה"א הידיעה	ה"א הידיעה לפני השם
		ה"א הידיעה נוספת לסומך ולא לנסמך
		ה"א הידיעה נשמטת עפ"י רוב אחרי אותיות בכ"ל
	אותיות שימוש - ה"א התימה	ה"א התימה המנוקדת בחטף פתח
		ה"א התימה המנוקדת בפתח לפני אות שוואית
		ה"א התימה המנוקדת בפתח לפני אותיות אהחע"ר
		תמיהות קיימות
		משפטי שאלה ללא ה"א השאלה
	אותיות שימוש - וי"ו החיבור	וי"ו החיבור
		וי"ו ההיפוך
		וי"ו טפלה
תורת ההגה	חילופים בין הגאים
	הבלעת הגאים	חסרי פ"נ
		גזרת הכפולים-ע"ע
		חסרי ל"נ
		חסרי פ"א
		חסרי ע"י
		נחי ל"ה
	הבלעת סימני הבנינים	נו"ן נפעל
		תי"ו התפעל
		ה"א הפעיל
		ה"א הפעיל
	השמטת הגאים
	הוספת הגאים
	סירוסי הגאים
	שינויים בניקוד
	הטעמת התיבה	שינוי בהטעמה קובע את זמן הפועל
		שינוי בהטעמה קובע אם התיבה היא שם או פועל
תחביר	תפקידם של טעמי המקרא מבחינה תחבירית-פרשנית	פירש"י בהתאמה לטה"מ-פירש"י כת"א ותואם את טה"מ
		פירש"י בהתאמה לטה"מ-פירש"י מבוסס על עדות של טקסט אחר במקרא ותואם את טה"מ
		פירש"י מבוסס במפורש על טה"מ
		פירש"י נשען על טה"מ מבלי שרש"י ציין זאת
		פירש"י הנוגדים את טה"מ-פירש"י כת"א ואינו תואם את טעמי המקרא
		שני פירושים ברש"י שאינם תואמים את טה"מ
		פירושי של רש"י שאינם תואמים את טה"מ
	התאמה תחבירית במין	חוסר ההתאם יבוא על פתרונו באמצעות שם אחר נקבי המוזכר בטקסט
		אי התאמה מרמזת על מצב נפשי מסוים
		הבנה תחבירית אחרת מיישבת את אי ההתאם
	התאמה תחבירית במספר	הכוונה לכל יחיד ויחיד
		הכוונה ליחיד מסוים מתוך הרבים
		הכוונה לאחדות אחת
		רש"י מביא שני פירושים, אחד מהם מיישב את בעית ההתאם במספר
	משפטים חסרי אבר תחבירי	משפטים חסרי נושא
		משפטים חסרי מושא
		משפט תנאי שחסרה בהם תשובת התנאי
		גבולות התנאי ותשובתו (וי"ו ההיפוך)
לכסיקוגרפיה	מתי נדרש רש"י לעמוד על ביאורן של מילים	המילה יחידאית
		מילה רב-ערכית
		מילים רב-ערכיות באותו טקסט
		ביאורה הפשוט של המלה אינו מתאים להקשר
		יש צורך להבחין בין מלים המשמשות כסינונים
		פירוש המלה בא לדחות פירוש מוטעה בעיני רש"י
		למלה יש משמעות מושאלת
		המלה מורכבת
		משמעות המלה משתנה בעקבות מלה או אות יחס הנלווים אליה
		שעה ב-שעה אל/על/ל
		לך עם-לך את
		דבר אל-דבר ל
		המלה מתפרשת בשני מובנים הפוכים - "בנין וסתירה", "לשון וחילופו"
		פירש"י ע"ד בנין וסתירה בלי שהוגדרו כך
	כלים ודרכים לביאור המלים	עפ"י המקרא עצמו - "יגיד עליו רעו"
		עפ"י ההקשר-לפי הענין
		עפ"י ההקשר-לפי הענין - רש"י מסיק גם קביעת זמן הפועל שצורתו יוכלה להתבאר בשתי משמעויות
		עפ"י ההקשר-לפי הענין - רש"י מסיק גם כוונת הכתוב
		עפ"י ת"א
		עפ"י הארמית התלמודית
		עפ"י לשון חז"ל
		עפ"י רשימות מילונאיות שהיו לפניו
		עפ"י האטימולוגיה של המלה
		אטימולוגיה של שמות פרטיים
		אטימולוגיה של שמות בע"ח
		אטימולוגיה של שמות מקומות ונהרות
		אטימולוגיה רב-ערכית (שני גזרונות לפחות יוצרים ריבוי משמעויות)
		אטימולוגיה חד-ערכית
מילים נרדפות בפירושי רש"י	אחת המלים קובעת גזרון, והאחרת-משמעות	המלה הראשונה קובעת גזרון, והשניה-משמעות
		המלה הראשונה קובעת משמעות, והשניה-גזרון
		סינונים תלת-אברי: הראשון קובע גזרון, והאחרים-משמעות
	משמעות בלבד ללא גזרון	המלים הנרדפות מביעות משמעות בלבד ללא גזרון
	מלים נרפדות על סוגיהן	המלים הנרדפות עפ"י סדרן ברש"י - אחת או שתיהן הן מובאות ממקורות חז"ל
		המלים הנרדפות ברש"י נשענות על טאוטולוגיה או על תקבולתן בפסוקי המקרא
		המלה הראשונה בסינונים לקוחה מן המקרא, והשניה מלשון חז"ל המבארת את קודמתה
		שני חלקי הסינונים מבטאים הדרגתיות
		שני חלקי הסינונים מבטאים סיבה ותוצאה
		שני מרכיבי הסינונים מתייחסים לשני היגדים המוזכרים בפסוק המתבאר
		סינונים שאחד ממרכיביו צוטט מת"א
		המלה הראשונה בסינונים שכיחה יותר בלשון המקרא או בלשון חכמים
		סדר המלים בסינונים נובע מההקשר או מתבסס על פירוש רש"י במקום אחר
		מלים נרדפות שאינן בגרסאות אחרות של פירש"י
ה"א המגמה	כל תיבה הצריכה למ"ד בתחילתה, הטיל לה ה"א בסופה	תופעות לשוניות-פרשניות הטעונות הבהרה
		שמות מורכבים
		כנגד אלטרנטיבות פרשניות נוספות
	יישום פרשני מבלי לצטט את הכלל של ה"א המגמה	אגב פירושו של המשפט כלו
		כנגד אלטרנטיבה פרשנית של ה"א המגמה
ארבע לשונות של "כי"	לפי מסכת גטין דף צ', ע"א	כי=אי=אם, כאשר
		כי=דלמא, פן, שמא (בתמיהה)
		כי=אלא
		כי=דהא, מפני, בגלל, בעבור, אשר
	פירושי רש"י שהגדירו מפורשות את משמעות המילה "כי"	כי=אם
		כי=דלמא, פן, שמא (בתמיהה)
		כי=אלא
		כי=דהא, מפני, בגלל, בעבור, אשר
	פירושי רש"י למלה "כי" ללא שהוגדרו משמעויותיה הלשוניות במפורש	התייחסות עקיפה
		כי=דהא, מפני, בגלל, בעבור, אשר
		משנה הוראה של המלה "כי": "אם" ו"דהא" באותו פסוק
		כי=דלמא, פן, שמא (בתמיהה)
		כי=אלא
		משנה הוראה של המלה "כי": "דהא" ו"אלא" באותו פסוק