כרכים נוספים בסדרת " לעומקו של רש"י ", מאת ד"ר אביגדור בנש"ק:
בראשית, ויקרא, במדבר

עיצוב הכריכה: הרווי קליינמן
בראשית, ויקרא, במדבר

עיצוב הכריכה: הרווי קליינמן
פרשה
|
פרק
|
פסוק
|
דיבור המתחיל
|
כותרת
|
שמות
|
א
|
י
|
ועלה מן הארץ
|
פירוש מורכב הדורש
ניתוח של כל חלק בנפרד.
|
שמות
|
ב
|
ב
|
כי טוב הוא
|
יש להבין את בחירתו של
רש"י במדרש במקום בפשט.
|
שמות
|
ב
|
יג
|
למה תכה
|
רש"י מדייק
בדקדוק.
|
שמות
|
ב
|
כג
|
וימת מלך מצרים
|
פירוש המציע גילוי מרתק
של כוונותיו של רש"י ופרשנות מבריקה של הגאון מווילנא.
|
שמות
|
ג
|
יא-יב
|
מי אנכי
|
רש"י ורמב"ן
מתמודדים עם הקשיים בפסוק.
|
שמות
|
ג
|
יד
|
אהיה אשר אהיה
|
רש"י מצטט מדרש
ידוע והרמב"ן מעניק לו עומק.
|
שמות
|
ג
|
יט
|
לא יתן אתכם מלך מצרים להלך
|
רש"י מתייחס
לסתירה לכאורה בין פסוקים.
|
שמות
|
ד
|
כב-כג
|
בני בכרי ישראל
|
כאן אנו רואים כי פשט
ודרש אינם שווי ערך למשמעות מילולית ובלתי מילולית.
|
שמות
|
ו
|
א
|
עתה תראה
|
רש"י חושף רמז
לעונשו של משה, עלינו להבין את הרלוונטיות של העניין.
|
וארא
|
ו
|
ג
|
וארא
|
בדיקת פירושו של
רש"י מראה לנו את דרכו בדיבור המתחיל.
|
וארא
|
ו
|
ג
|
ושמי ה' ולא נודעתי להם
|
פירוש זה הינו
מונומנטאלי, בעל חשיבות השקפתית והיסטורית עצומה. הכל נובע ישירות מדברי התורה,
כפי שמבהיר רש"י.
|
וארא
|
ו
|
ד
|
וגם הקמתי את בריתי
|
ראה כיצד מוטרד
רש"י מקשיים זעירים, שבעינינו ידמו בלתי משמעותיים, בהבנת הכתוב.
|
וארא
|
ו
|
יג
|
ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך
מצרים
|
רש"י מביא פשט
ודרש כדי להבין את המילה "אל".
|
וארא
|
ו
|
כו
|
הוא אהרן ומשה
|
עיון מעמיק ברש"י
מראה את האמת שבפירושו.
|
וארא
|
ז
|
ד
|
את ידי
|
פירוש פשוט, אך מעט
הרהור חושף מספר בעיות בהבנה.
|
וארא
|
ז
|
ט
|
לתנין
|
פירושה של המילה תלוי
בהקשרה.
|
וארא
|
ח
|
ה
|
למתי אעתיר לך
|
רש"י ורמב"ן
חולקים לגבי סגנון לשוני.
|
וארא
|
ח
|
יד
|
להוציא את הכנים
|
רש"י
והמלבי"ם מתווכחים על פשט כאשר רמזים של הקשר מהווים גורם בעניין.
|
וארא
|
ט
|
ג-ד
|
והפלה
|
השוואה בין פירושים
שונים למילה בפסוקים שונים מלמדת אותנו הבדלים דקים.
|
בא
|
י
|
א
|
ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה
|
הפירוש הראשון של
רש"י בפרשה הוא בעייתי.
|
בא
|
י
|
ג
|
לענת
|
פירושו הפשוט של
רש"י חושף את מטרתו של ה' בעשר המכות.
|
בא
|
י
|
יא
|
ויגרש אתם
|
פירוש פשוט, בלתי ברור
במידה מסוימת, הדורש עיון.
|
בא
|
יא
|
ב
|
דבר נא
|
בדיקת המקור של
רש"י במדרש מבהירה קושי, לכאורה.
|
בא
|
יא
|
ה
|
עד בכור השפחה
|
פירוש מוזר ברש"י
מעורר בעיה קשה.
|
בא
|
יב
|
ב
|
החדש הזה
|
בפירוש זה מודגמת
משמעותו של פשוטו של מקרא.
|
בא
|
יב
|
טז
|
לא יעשה בהם
|
הרמב"ן מבקר את
פירושו של רש"י.
|
בא
|
יב
|
כא
|
משכו
|
רש"י ורמב"ן
חולקים בגישתם הפרשנית.
|
בא
|
יב
|
ל
|
ויקם פרעה
|
פירוש מתוחכם בן מילה
אחת המדגיש את הדרמה של הסיפור.
|
בא
|
יב
|
לה
|
ושמלת
|
בפירוש זה מודגמת
בחירתו המדויקת של רש"י במילים.
|
בא
|
יב
|
לט
|
עגת מצות
|
פירושו של רש"י
פותח תיבת פנדורה של שאלות.
|
בא
|
יג
|
ח
|
בעבור זה
|
רש"י ורמב"ן
חולקים על נושאים שבמהות.
|
בשלח
|
יג
|
יז
|
כי קרוב הוא
|
רש"י ורמב"ן
חולקים לגבי הפרשנות הנכונה של דקויות לשון.
|
בשלח
|
יד
|
ה
|
ויהפך
|
יש צורך בניתוח מדוקדק
כדי לפרש פירוש זה.
|
בשלח
|
יד
|
ו
|
ויאסר את רכבו
|
פירוש פשוט מדי,
לכאורה, הנושא בתוכו מסר משמעותי.
|
בשלח
|
יד
|
יג
|
כי אשר ראיתם
|
אזנו הרגישה של
רש"י שמה לב לדקות אשר בדרך כלל אין מבחינים בה.
|
בשלח
|
יד
|
כא
|
ויבקעו המים
|
פירוש טיפוסי על פי
הדרש, אשר יסודו בחריגות של הכתוב.
|
בשלח
|
יד
|
ל
|
וירא ישראל את מצרים ומת
|
רשב"ם חולק על
רש"י, פרשנות של דקויות מעניקה לרש"י יתרון.
|
בשלח
|
טו
|
ג
|
ה' איש מלחמה
|
רש"י מציע שינוי
קטן בתרגום וזה שינוי גדול במשמעות.
|
בשלח
|
טו
|
יז
|
מכון לשבתך
|
רש"י מעורר אותנו
להיות מודעים לזמנים של הפעלים.
|
בשלח
|
טו
|
כו
|
לא אשים עליך
|
פירוש מורכב הדורש
ניתוח של כל אחד מחלקיו.
|
בשלח
|
טז
|
ד
|
למען אנסנו הילך בתורתי
|
רש"י מבהיר נקודה
עדינה ותוך כדי כך מביא אותנו להכרה עצובה.
|
בשלח
|
יז
|
ח
|
ויבא עמלק
|
דוגמא חשובה לשימוש של
רש"י במדרש.
|
יתרו
|
יח
|
א
|
וישמע יתרו
|
רש"י מפרש לפי
המדרש, אך תוך כדי כך, משנה אותו.
|
יתרו
|
יח
|
ז
|
וישתחו וישק לו
|
ניתוח מדויק מראה את
הבנתו החדה של המדרש ושל רש"י את הפסוק.
|
יתרו
|
יח
|
יז
|
ויאמר חתן משה אליו
|
פירושו של רש"י:
חידה הממתינה לפתרון.
|
יתרו
|
יח
|
כז
|
וילך לו אל ארצו
|
עלינו לשמוע את
הניואנסים שבדברי התורה כדי להבין את פירושו של רש"י.
|
יתרו
|
יט
|
ב
|
ויחן שם ישראל
|
רש"י ממציא ביטוי
תורני ידוע ביותר.
|
יתרו
|
יט
|
ה
|
ושמרתם את בריתי
|
רש"י ורמב"ן
חולקים לגבי השאלה לאיזו ברית מתכוון הכתוב.
|
יתרו
|
יט
|
יט
|
משה ידבר
|
רש"י צולל לעומקו
של הפשט.
|
יתרו
|
כ
|
ג
|
לא יהיה לך
|
רש"י ורמב"ן
חולקים על פרשנותה של מצווה יסודית.
|
יתרו
|
כ
|
ג
|
על פני
|
רש"י מסייע לנו
בהבנתו של צירוף מילים שלעתים קרובות אין שמים לב אליו.
|
יתרו
|
כ
|
ח
|
זכור
|
פירוש מוכר ברש"י
אך מתמיה הדורש הבנה עמוקה יותר.
|
יתרו
|
כ
|
יא
|
ברך - ויקדשהו
|
מדרש פשוט עם משמעות
עמוקה יותר.
|
יתרו
|
כ
|
טו
|
ראים את הקולת
|
תובנה עמוקה של
האדמו"ר מלובביץ'.
|
משפטים
|
כא
|
ח-ט-י
|
כמשפט הבנות
|
רש"י ורמב"ן
חלוקים ביחס לפשט.
|
משפטים
|
כא
|
יב
|
מכה איש ומת
|
רש"י מצטט דוגמא
למדרש הלכה אופייני, אם כי מורכב.
|
משפטים
|
כא
|
יט
|
על משענתו
|
הדגמה מצוינת לגישותיהם
השונות של רש"י והרמב"ן לפרשנות על פי הפשט.
|
משפטים
|
כא
|
יט
|
ורפא ירפא
|
רש"י מוסר מידע
חשוב באופן סמוי ביותר.
|
משפטים
|
כא
|
לז
|
חמשה בקר
|
רש"י מלמד אותנו
מספר מסרים בתחום המוסר.
|
משפטים
|
כב
|
א
|
אין לו דמים
|
רש"י חולק על
הרשב"ם ועל אבן עזרא.
|
משפטים
|
כב
|
ב
|
אם זרחה השמש עליו דמים לו
|
רש"י מעדיף את
הדרש על הפשט.
|
משפטים
|
כב
|
ג
|
חליים שנים ישלם
|
דוגמא אופיינית למדרש
הלכה שאינו פשט.
|
משפטים
|
כב
|
כ
|
כי גרים הייתם
|
דוגמא ייחודית לפירוש
מטעה בפשטותו אשר גורם לנו להיות מודעים לקושי בפסוק שאין מבחינים בו.
|
משפטים
|
כג
|
ה
|
כי תראה חמור שנאך
|
כאן מלמד אותנו
רש"י את פירושה של המילה "כי".
|
משפטים
|
כג
|
ז
|
ונקי וצדיק אל תהרג
|
רש"י מצטט מדרש
הלכה המבוסס על הכתוב.
|
משפטים
|
כג
|
ח
|
דברי צדיקים
|
עיון.
|
משפטים
|
כג
|
יז
|
כל זכורך
|
רש"י מתייחס לבעיה
דקדוקית.
|
תרומה
|
כה
|
ב
|
ויקחו לי תרומה
|
ניסוח בלתי שגרתי גורם
לרש"י להאיר את עינינו בהערתו.
|
תרומה
|
כה
|
ב
|
תקחו את תרומתי
|
פירוש קשה אך העסיק
רבות את המפרשים. פתרון התעלומה דורש עבודת בלשות.
|
תרומה
|
כה
|
יב
|
פעמתיו
|
רש"י ורמב"ן
חולקים בנוגע למיקומם של בדי הארון.
|
תרומה
|
כה
|
טז
|
העדת
|
נדמה כי רש"י סותר
את דברי עצמו עד שניתוח מדוקדק יותר גואל אותו.
|
תרומה
|
כה
|
כא
|
ואל הארן תתן את העדות
|
רש"י שואל שאלה
משלו, אירוע נדיר. אך הרמב"ן אינו שבע רצון מתשובתו של רש"י.
|
תרומה
|
כז
|
ט-י
|
ועמדיו עשרים
|
הוצא את המחשבון וראה
אם הנך מסוגל להבין פירוש רש"י זה.
|
תצוה
|
כז
|
כ
|
תמיד
|
מילה אחת, שני פירושים.
|
תצוה
|
כז
|
כא
|
מערב עד בקר
|
בעדינות, מרחיק אותנו
רש"י מהבנה מוטעית.
|
תצוה
|
כח
|
ג
|
לקדשו לכהנו לי
|
רש"י מפרש דקויות
קשות להבנה במילה "לכהנו".
|
תצוה
|
כח
|
י
|
כתולדתם
|
רש"י מבהיר את
משמעותה של המילה.
|
תצוה
|
כח
|
ל
|
את האורים ואת התמים
|
זהו פירוש מקורי של
רש"י. הסבר ייחודי שלא נמצא לו מקור.
|
תצוה
|
כח
|
לג-לד
|
ופעמני זהב, פעמן זהב ורמון
|
פירוש רש"י מסוג
2, שמטרתו להבהיר את העניין. הרמב"ן מביא מספר טיעונים קשים כנגד פירושו של
רש"י.
|
כי
תשא
|
לא
|
ב
|
קראתי בשם
|
בפירוש זה, מביא
רש"י את הפשט והרמב"ן מוסיף ממד עומק.
|
כי
תשא
|
לא
|
יג
|
אך את שבתתי תשמרו
|
הרמב"ן מצביע על
קושי רציני בפירושו של רש"י.
|
כי
תשא
|
לא
|
יג
|
כי אות הוא ביני וביניכם
|
פירושו הייחודי של
רש"י מעניק לנו תובנה ביחס למשמעויות העמוקות יותר של השבת.
|
כי
תשא
|
לא
|
טו
|
שבת שבתון
|
רש"י מסייע לנו
להבין את משמעותה של מנוחה אמתית.
|
כי
תשא
|
לב
|
א
|
אשר ילכו לפנינו
|
פירושו של רש"י
רומז למשמעות הנצחית של האמונה בא-ל אחד; ולחולשה שבריבוי אלים.
|
כי
תשא
|
לב
|
כד
|
ואמר להם
|
רש"י מפרש את
הדקדוק של התורה והתוצאות מפתיעות.
|
כי
תשא
|
לד
|
ה
|
ויקרא בשם ה'
|
הבנה נכונה של התרגום
תסייע בהבנת פירושו של רש"י.
|
ויקהל
|
לה
|
ד
|
זה הדבר אשר צוה ה'
|
פירוש רש"י נודע
כפירוש המשיב על מספר שאלות באמצעות הוספתה של מילה אחת או שתיים. הנה דוגמא
לכך.
|
ויקהל
|
לה
|
טו
|
מסך הפתח
|
קריאה מדויקת של דברי
התורה (ושל דברי רש"י) נותנת מענה לשאלה.
|
ויקהל
|
לה
|
כג
|
וכל איש אשר נמצא אתו
|
פירוש מסוג 2 שמטרתו
לסלק אי הבנה כלשהי.
|
ויקהל
|
לה
|
לד
|
ואהליאב
|
רש"י מדייק בלשון
הפסוק ודורש שינוי קטן.
|
פקודי
|
לט
|
לב
|
ויעשו בני ישראל
|
פירוש נוסף ובו מילים
משולבות. מה הוא מלמד אותנו?
|
פקודי
|
לט
|
מג
|
ויברך אתם משה
|
מציאת הקשרים בין תפילת
משה לבין בית המקדש.
|
פקודי
|
מ
|
לה
|
ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד
|
מדרש מפורסם, ואף על פי
כן יש לנתח אותו.
|
פקודי
|
מ
|
לה
|
ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד
|
הבה נתבונן שוב בפירוש
רש"י דלעיל; הפעם ננתח היבט אחר. ניואנס דק בפרשנות משיב על שאלה קשה.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה