רוב תודות לד"ר נסים אליקים על הסכמתו להצגת מובאות
מהספר "העמק דבר" לנצי"ב - מידות וכלים בפרשנות הפשט".
להלן טבלת תכנים הסוקרת, ממעוף הציפור, את פרקי הספר.
בספר מוצגים, בפירוט רב, מראי המקום וההפניות לפירוש
"העמק דבר" לנצי"ב עבור כל כותרת והנושא הממוקד הנדון בה.
מהספר "העמק דבר" לנצי"ב - מידות וכלים בפרשנות הפשט".
להלן טבלת תכנים הסוקרת, ממעוף הציפור, את פרקי הספר.
בספר מוצגים, בפירוט רב, מראי המקום וההפניות לפירוש
"העמק דבר" לנצי"ב עבור כל כותרת והנושא הממוקד הנדון בה.
מבוא
הגדרת הנושא ומטרת המחקר - רקע תאורטי - היגדיו המתודולוגיים
של הנצי"ב בהקדמתו לתורה, "קדמת העמק" - היגדים מתודולוגיים של
הנצי"ב בפירושו "העמק דבר" - הכוונה השנייה - תרומה משוערת של
המחקר - שיטת המחקר
פרק
קטגוריה
נושא
כותרת
חלק א'- הנצי"ב, ראש הישיבה כפרשן מקרא
הרקע
ומקורותיו של הנצי"ב לפירושו
הנצי"ב
מול נחשולי הזמן
מקורות
ופירושים בהם נסתייע הנצי"ב בפירושו לתורה
הבחנות שמקורן בספרות חז"ל
הבחנות שמקורן בפרשנות קודמת
הבחנות רבות שמקורן בעיקר
ב"כתב והקבלה" ובמלבי"ם
הבחנות מחידושי הנצי"ב
מקור
ידיעותיו בבלשנות
"הביאור" ופירוש "העמק דבר"
פירושים דומים
מידות
ספרותיות אסתטיות
דגשים חריגים
ריאליה
הכפלות חוזרות
היחס של
הנצי"ב לתורה שבכתב ולתורה שבע"פ
קדושת
נוסח הטקסט המקראי
פתיחות
הנצי"ב לחמשה חומשי תורה
סמליות המצוות
תפלין של יד
ושל ראש
קרבנות התמיד
במדבר - בשחרית ובין הערביים
לוחות ראשונים
ושניים
הארון והמנורה
במשכן ובמקדש
עמלה
של תורה בא מתוך רוחב הדעת
משך
הלימוד והעיסוק בתורה
זכותה
של תורה ללומדים ולכלל האומה
התורה
היא חרבם של ישראל
סגולת
התורה בחלקיה השונים של ארץ ישראל
היחס למדע
ולחכמות חיצוניות
אחדות ישראל
ישראל - עם
לבדד ישכון
עם ישראל -
"אור לגויים"
האידיאולוגיה
הלאומית-ציונית
חלק ב' - מרכיבי הפשט בפירוש הנצי"ב ע"פ הדקדוק,
התחביר, הלכסיקוגרפיה וההקשר
דקדוק
תורת
הצורות, הפועל, השם, מיליות ואותיות שימוש
תורת הפועל
אותיות השורש של הפועל
קביעת שורש האחד של
הפועל
פעלים מורכבים משני
שורשים
הבניינים
גזרות הפועל
דרכי הפועל
עבר במקום הווה
הווה במקום עבר
עתיד במקום הווה
עתיד במקום עבר
מקור מוחלט=צווי
מקור מוחלט בבנין הפעיל
מקור נטוי
הקדמת המקור לפועל
הנטוי
פעולה חוזרת
שינוי זמנים באותו פסוק
תורת השם
אותיות השורש של השם
שמות מורכבים משני
שורשים או משני בניינים
משקלי השמות-סמיכות,
נטיית השם
מיליות ואותיות שימוש
מיליות - מילות חיבור,
מילות יחס
אותיות השימוש -
ה"א הידיעה, ה"א השאלה, וי"ו ההיפוך, בכ"ל, וי"ו שימוש
מיותר
תורת
ההגה
דגשים חריגים ותיבות
רפויות חריגות
דגשים המורים על חוזק
הפעולה המובעת באותה תיבה
דגשים המבעים שתי
משמעויות או שתי כוונות
דגשים המציינים שהמדבר
הוציא דברו בקול מחריד ומעומק לבו
נגינות (הטעמות) שלא
עפ"י כללי הדקדוק
תחביר
מעמדו ומשמעותו הפרשנית
של איבר תחבירי על פי מיקומו במשפט
פיצול מרכיבי הנושא
ע"י הנשוא או פיצול מרכיבי המושא ע"י הנושא
סדר המושאים וסדר תארי
הפועל במשפט
שיוך תואר הפועל לתוארו
הקדמת המושא במשפט או
הקדמת הנושא כשאין להקדימו
קביעת זיהויו של הנושא
או המושא במקראות סתומים
פועל סתמי הבא ברצף של
פעלים שהנושא שלהם ברור
שיוך הפועל או הכינוי
הסתמי לנושא או למושא המרוחק
שיוך הפועל או הכינוי
הסתמי לנושא או למושא קרוב
שיוך הפועל בתרי אנפין
התאמה במין ובמספר - אי
התאמה במספר
כלל לשוני בפנייה לעם
או לחלק ממנו
המעבר מיחיד לרבים -
כוונתו לשני נושאים
המעבר מיחיד לרבים -
כוונתו לשני מושאים
המעבר מרבים ליחיד -
כוונתו לנציג יחיד של הרבים
הנשוא ברבים - כוונתו
למקור המשפט או לתוכנו שהופנה לרבים
המעבר מרבים ליחיד -
הכוונה אכן ליחיד
הנשוא ביחיד הקודם
במשפט - כוונתו ליחיד העיקרי בין הנושאים
התאמה במין ובמספר - אי
התאמה במין
הנשוא יבוא בזכר
כשהנושאים במשפט הכולל הם גם זכר וגם נקבה
המוזרות בהתאמת המין
מבטאת מהות, תכונה או כוונה שכנגד
גבולותיו של התנאי
ותשובתו במשפט המורכב
התמורה
מקומו של הלוואי במשפט
לכסיקוגרפיה
התייחסות
לבעיות אטימולוגיות של מילים ושל שמות פרטיים
אטימולוגיה של מילים
העמקה במשמעות המילה
עפ"י גזרונה
כדי לדחות פירושים
אחרים
משנה הוראה עפ"י
אטימולוגיה דו-שורשית
כאשר המילה נדירה
כאשר הוא מסתייע בחילוף
הגאים במילים נדירות
אטימולוגיה של שמות
האטימולוגיה של השם היא
דו-שורשית
האטימולוגיה של השם היא
חד-שורשית אך מתפרשת בשתי משמעויות
הטעם הכתוב לצד השם
אינו האטימולוגיה העיקרית
אי התאמה בין השם ובין
טעמו
אטימולוגיה נרמזת בשם
טעם לצד שם הכתוב בשני
אופנים
תיבות וביטויים נרדפים
הבחנות בין שמות עצם
נפרדים
הבחנות בין פעלים
נרדפים
הבחנות בין מילות תואר
נרדפות
הבחנות בין מילות יחס
נפרדות
הבחנות בין תיבות
נרדפות הבאות בשיכול אותיות
הבחנות בין פעלים שונים
לאותו שם העצם
הבחנות בין מילות יחס
שונות לאותו שם או לאותו פועל
הבחנות בין תארים שונים
המצטרפים לאותו שם
הבחנות בין מילים
נרדפות שאחת מהן חסרה או יתרה או אחת
ההקשר
כוונת ההיגד עפ"י
ההקשר
הבנת מילה עפ"י
ההקשר
זיהוי אבר תחבירי במשפט
חלק ג' - פירושים על דרך הכוונה השנייה
הכוונה השנייה
בגלל קשיים מתחום הלשון
אטימולוגיה
קשיים
תחביריים
יתור
וחיסור
הכוונה השנייה
בגלל סיבות ההקשר
חלק ד' - מידות וכלים פרשניים בפירושי
הנצי"ב
שימוש
במידות חז"ליות
אין מוקדם ומאוחר בתורה
בסדר מוקדם ומאוחר
בעניין (מידה ל"א)
בסדר אותיות במילה -
שיכול אותיות
בסדר המילים במשפט
בסדר המשפטים או
הפסוקים - הסדר המיוחד יש בו כוונה נוספת
בסדר המשפטים או
הפסוקים - הסדר הוא הדרגתי
בסדר מוקדם ומאוחר
בפרשיות (מידה ל"ב)
בסדר מוקדם ומאוחר
בטקסטים פרוזאיים-היסטוריים
הסבר לרצף כרונולוגי של
פרשיות
הסבר כרונולוגי לפרשיות
שלא נראות רציפות
דרשת סמיכות פרשיות
מסיבות טקסטואליות
פרשיות שעריכתן אינה
כרונולוגית אך יש להן נושא או רעיון משותף
בסדר מוקדם ומאוחר
בטקסטים הלכתיים
קשרים בין הלכות בעלות
נושא משותף
קשרים בין הלכות בעלות
רעיון משותף
קשרים בין הלכות בעלות
רקע עובדתי משותף
קשרים בין הלכות בעלות
רקע עובדתי-רעיוני
קשרים בין הלכות שיש
ביניהן יחסי סיבה ומסובב
קשרים בין הלכות כדי
ללמוד זה על זה דרך ההיקש
מוקדם ומאוחר בפרטים
המרכיבים רשימות מקבילות
רשימת שמות השבטים
סדר משפחות בני לוי
סדר שמות נסיכי מדין
סדר ברשימות של כלים
והכנת השמן והקטורת
סדר ערי מקלט
מושך
עצמו ואחר עמו
היקף השימוש במידת
"מושך עצמו ואחר עמו"
המשכה קדמית של אות,
מילה או מילים
טקסט שירי/פרוזאי/הלכתי
מילים הנדרשות לפניהן
ולאחריהן
טקסט פרוזאי/הלכתי
הכפלות
וחזרות
תורת התעודות מול
הפרשנות המסורתית
הפרשיות שנשנו עוסקות
בזמנים או בתקופות שונות
טקסטים
פרוזאיים/הלכתיים
הפרשה נשנתה בשביל דבר
שנתחדש בו
טקסטים
פרוזאיים/הלכתיים
העניין נשנה כדי לשלם
גמול כמנין העשין והלאוין שיש בו
חזרות מבליטות איפיונים
וחידושים ייחודיים
שימוש
במידות מאוחרות
מקראות
סתומים בתחילתם שפתרונם בצדם
מקראות מתוך טקסטים
פרוזאיים
מקראות סתומים שפתרונם
בצדם באותו פסוק
מקראות סתומים שפתרונם
בא בפסוק הסמוך או בפסוקים העוקבים
מקראות סתומים במשנה
הוראה שפתרונם בא בצדם
מקראות סתומים בתחילתם
שפתרונם בצדם על דרך הכיות
מקראות מתוך טקסטים
שיריים
מקראות מתוך טקסטים
הלכתיים
חילופי
כינויים של דמויות ומקומות
כינויים מתחלפים בהקשר
למשפחה ונספחיה
שיוך הדמות משתנה ביחס
לקרוב משפחה אחר
נספחי המשפחה
חילופי שמות לעם ישראל
חילופי כינויים של
מקומות
חילופי
שמות אלהיים - מהגותו של הנצי"ב
אלהים
אלהים בהקשר לבריאה
הקוסמית וקיומה בדין
אלהים בפרשת המבול
אלהים בפרשת מילה
שם ה' (יהוה)
ה' - היה הווה והמהווה
הכל
ה' - ביטוי לגילוי
כבודו בעולם
שם "הויה"
בטקסט "אלהי"
שם ה' - הויה כביטוי
לרמה גבוהה של השגחה והתייחסות
שם אדנות-אדני
אל שדי
אל
התייחסות
מבהירה לפריט אחרון מבין שניים שהוזכרו קודם
הרמזה
מוקדמת
הדרגתיות
באזכור פרטים
מן החמור אל הקל -
באיסורים, אזהרות וענשים
מן הקל אל החמור -
בתיאור גודל החטאים
מן הקרוב אל הרחוק -
בהבטחות לאדם
סיכום שנות חייהם של
אישים בתורה
רב
שיח בלי שמות הדוברים - "מי שאמר זה לא אמר זה"
"ויאמר...ויאמר..."
- כפל הפועל "ויאמר"
המתנת הדובר בין אמירה
לאמירה
כי לא הייתה כל תגובה
מהשומע
כדי לתת לשומע
"לעכל" את הדברים בשלבים
כדי ליצור ריווח בין
מצב נפש אחד למשנהו
כדי לגשש אצל השומע אם
כדאי להמשיך בבקשה או בשאלה
"ויאמר"
השני, הינו מאמר בפני עצמו מבחינת תוכנו
הדובר או השומע מתחלף,
"ויאמר...ויאמר" - דוברים או שומעים שונים
"ויאמר
" ברצף הרצאות הדובר והיכן דיבר?
איתור מקום הדיבור או
האמירה - איתור עקיף
מקור ישיר של הדיבור או
האמירה
הדיבור נאמר גם אם לא
נכתב במקור אחר
העובדות הן ביטוי לדבר
ה'
חלק ה' - טעמי מצוות
הצהרות
מיתודיות בדבר טעמי מצוות
המצוות
הן אלוהיות וטעמיהן הן השערות בלבד
גם
אם בטל טעם המצווה - המצווה נצחית
הטעם
הוא למצווה בכללותה ולא לפרטיה
ריבוי
טעמים לאותה מצווה
למצווה
יש טעמים רבים ומכאן נצחיותה
מיון טעמי
מצוות לקטגוריות
טעמי
מצוות על רקע המציאות האנושית
מצוות
שטעמיהן שמירה על יחודיותו של עם ישראל
מצוות
שטעמיהן חינוכיים
חינוך לאמונה
חינוך למידות טובות
מידת הרחמים
כבוד לזולת - הומניות
איפוק וריסון עצמי
טעמי
מצוות מתחום הסימבוליקה
מצוות
שנימוקן הוא מיסטי
טעמיהן
של מצוות הקשורות למקדש
קרבן עולה
קרבן שלמים
קרבן חטאת
מנחות
אשם תלוי בא כהגנה מפני
יסורין בעולם הזה (ויקרא ה' י"ח)
חלק ו' - הנמקות פרשניות
הנמקות מתחום
הפסיכולוגיה האנושית
הנמקות מתחום
הריאליה והטבע
הנמקות מתחום
החברה, היחיד והכלל
הנמקות
סימבוליות
מבוא
|
|||
הגדרת הנושא ומטרת המחקר - רקע תאורטי - היגדיו המתודולוגיים
של הנצי"ב בהקדמתו לתורה, "קדמת העמק" - היגדים מתודולוגיים של
הנצי"ב בפירושו "העמק דבר" - הכוונה השנייה - תרומה משוערת של
המחקר - שיטת המחקר
|
|||
פרק
|
קטגוריה
|
נושא
|
כותרת
|
חלק א'- הנצי"ב, ראש הישיבה כפרשן מקרא
|
|||
הרקע
ומקורותיו של הנצי"ב לפירושו
|
הנצי"ב
מול נחשולי הזמן
|
||
מקורות
ופירושים בהם נסתייע הנצי"ב בפירושו לתורה
|
הבחנות שמקורן בספרות חז"ל
|
||
הבחנות שמקורן בפרשנות קודמת
|
|||
הבחנות רבות שמקורן בעיקר
ב"כתב והקבלה" ובמלבי"ם
|
|||
הבחנות מחידושי הנצי"ב
|
|||
מקור
ידיעותיו בבלשנות
|
"הביאור" ופירוש "העמק דבר"
|
פירושים דומים
|
|
מידות
ספרותיות אסתטיות
|
|||
דגשים חריגים
|
|||
ריאליה
|
|||
הכפלות חוזרות
|
|||
היחס של
הנצי"ב לתורה שבכתב ולתורה שבע"פ
|
קדושת
נוסח הטקסט המקראי
|
||
פתיחות
הנצי"ב לחמשה חומשי תורה
|
סמליות המצוות
|
תפלין של יד
ושל ראש
|
|
קרבנות התמיד
במדבר - בשחרית ובין הערביים
|
|||
לוחות ראשונים
ושניים
|
|||
הארון והמנורה
במשכן ובמקדש
|
|||
עמלה
של תורה בא מתוך רוחב הדעת
|
|||
משך
הלימוד והעיסוק בתורה
|
|||
זכותה
של תורה ללומדים ולכלל האומה
|
|||
התורה
היא חרבם של ישראל
|
|||
סגולת
התורה בחלקיה השונים של ארץ ישראל
|
|||
היחס למדע
ולחכמות חיצוניות
|
|||
אחדות ישראל
|
|||
ישראל - עם
לבדד ישכון
|
|||
עם ישראל -
"אור לגויים"
|
|||
האידיאולוגיה
הלאומית-ציונית
|
|||
חלק ב' - מרכיבי הפשט בפירוש הנצי"ב ע"פ הדקדוק,
התחביר, הלכסיקוגרפיה וההקשר
|
|||
דקדוק
|
תורת
הצורות, הפועל, השם, מיליות ואותיות שימוש
|
תורת הפועל
|
אותיות השורש של הפועל
|
קביעת שורש האחד של
הפועל
|
|||
פעלים מורכבים משני
שורשים
|
|||
הבניינים
|
|||
גזרות הפועל
|
|||
דרכי הפועל
|
|||
עבר במקום הווה
|
|||
הווה במקום עבר
|
|||
עתיד במקום הווה
|
|||
עתיד במקום עבר
|
|||
מקור מוחלט=צווי
|
|||
מקור מוחלט בבנין הפעיל
|
|||
מקור נטוי
|
|||
הקדמת המקור לפועל
הנטוי
|
|||
פעולה חוזרת
|
|||
שינוי זמנים באותו פסוק
|
|||
תורת השם
|
אותיות השורש של השם
|
||
שמות מורכבים משני
שורשים או משני בניינים
|
|||
משקלי השמות-סמיכות,
נטיית השם
|
|||
מיליות ואותיות שימוש
|
מיליות - מילות חיבור,
מילות יחס
|
||
אותיות השימוש -
ה"א הידיעה, ה"א השאלה, וי"ו ההיפוך, בכ"ל, וי"ו שימוש
מיותר
|
|||
תורת
ההגה
|
דגשים חריגים ותיבות
רפויות חריגות
|
דגשים המורים על חוזק
הפעולה המובעת באותה תיבה
|
|
דגשים המבעים שתי
משמעויות או שתי כוונות
|
|||
דגשים המציינים שהמדבר
הוציא דברו בקול מחריד ומעומק לבו
|
|||
נגינות (הטעמות) שלא
עפ"י כללי הדקדוק
|
|||
תחביר
|
מעמדו ומשמעותו הפרשנית
של איבר תחבירי על פי מיקומו במשפט
|
פיצול מרכיבי הנושא
ע"י הנשוא או פיצול מרכיבי המושא ע"י הנושא
|
|
סדר המושאים וסדר תארי
הפועל במשפט
|
|||
שיוך תואר הפועל לתוארו
|
|||
הקדמת המושא במשפט או
הקדמת הנושא כשאין להקדימו
|
|||
קביעת זיהויו של הנושא
או המושא במקראות סתומים
|
פועל סתמי הבא ברצף של
פעלים שהנושא שלהם ברור
|
||
שיוך הפועל או הכינוי
הסתמי לנושא או למושא המרוחק
|
|||
שיוך הפועל או הכינוי
הסתמי לנושא או למושא קרוב
|
|||
שיוך הפועל בתרי אנפין
|
|||
התאמה במין ובמספר - אי
התאמה במספר
|
כלל לשוני בפנייה לעם
או לחלק ממנו
|
||
המעבר מיחיד לרבים -
כוונתו לשני נושאים
|
|||
המעבר מיחיד לרבים -
כוונתו לשני מושאים
|
|||
המעבר מרבים ליחיד -
כוונתו לנציג יחיד של הרבים
|
|||
הנשוא ברבים - כוונתו
למקור המשפט או לתוכנו שהופנה לרבים
|
|||
המעבר מרבים ליחיד -
הכוונה אכן ליחיד
|
|||
הנשוא ביחיד הקודם
במשפט - כוונתו ליחיד העיקרי בין הנושאים
|
|||
התאמה במין ובמספר - אי
התאמה במין
|
הנשוא יבוא בזכר
כשהנושאים במשפט הכולל הם גם זכר וגם נקבה
|
||
המוזרות בהתאמת המין
מבטאת מהות, תכונה או כוונה שכנגד
|
|||
גבולותיו של התנאי
ותשובתו במשפט המורכב
|
|||
התמורה
|
|||
מקומו של הלוואי במשפט
|
|||
לכסיקוגרפיה
|
התייחסות
לבעיות אטימולוגיות של מילים ושל שמות פרטיים
|
אטימולוגיה של מילים
|
העמקה במשמעות המילה
עפ"י גזרונה
|
כדי לדחות פירושים
אחרים
|
|||
משנה הוראה עפ"י
אטימולוגיה דו-שורשית
|
|||
כאשר המילה נדירה
|
|||
כאשר הוא מסתייע בחילוף
הגאים במילים נדירות
|
|||
אטימולוגיה של שמות
|
האטימולוגיה של השם היא
דו-שורשית
|
||
האטימולוגיה של השם היא
חד-שורשית אך מתפרשת בשתי משמעויות
|
|||
הטעם הכתוב לצד השם
אינו האטימולוגיה העיקרית
|
|||
אי התאמה בין השם ובין
טעמו
|
|||
אטימולוגיה נרמזת בשם
|
|||
טעם לצד שם הכתוב בשני
אופנים
|
|||
תיבות וביטויים נרדפים
|
הבחנות בין שמות עצם
נפרדים
|
||
הבחנות בין פעלים
נרדפים
|
|||
הבחנות בין מילות תואר
נרדפות
|
|||
הבחנות בין מילות יחס
נפרדות
|
|||
הבחנות בין תיבות
נרדפות הבאות בשיכול אותיות
|
|||
הבחנות בין פעלים שונים
לאותו שם העצם
|
|||
הבחנות בין מילות יחס
שונות לאותו שם או לאותו פועל
|
|||
הבחנות בין תארים שונים
המצטרפים לאותו שם
|
|||
הבחנות בין מילים
נרדפות שאחת מהן חסרה או יתרה או אחת
|
|||
ההקשר
|
כוונת ההיגד עפ"י
ההקשר
|
||
הבנת מילה עפ"י
ההקשר
|
|||
זיהוי אבר תחבירי במשפט
|
|||
חלק ג' - פירושים על דרך הכוונה השנייה
|
|||
הכוונה השנייה
בגלל קשיים מתחום הלשון
|
אטימולוגיה
|
||
קשיים
תחביריים
|
|||
יתור
וחיסור
|
|||
הכוונה השנייה
בגלל סיבות ההקשר
|
|||
חלק ד' - מידות וכלים פרשניים בפירושי
הנצי"ב
|
|||
שימוש
במידות חז"ליות
|
אין מוקדם ומאוחר בתורה
|
בסדר מוקדם ומאוחר
בעניין (מידה ל"א)
|
בסדר אותיות במילה -
שיכול אותיות
|
בסדר המילים במשפט
|
|||
בסדר המשפטים או
הפסוקים - הסדר המיוחד יש בו כוונה נוספת
|
|||
בסדר המשפטים או
הפסוקים - הסדר הוא הדרגתי
|
|||
בסדר מוקדם ומאוחר
בפרשיות (מידה ל"ב)
|
|||
בסדר מוקדם ומאוחר
בטקסטים פרוזאיים-היסטוריים
|
הסבר לרצף כרונולוגי של
פרשיות
|
||
הסבר כרונולוגי לפרשיות
שלא נראות רציפות
|
|||
דרשת סמיכות פרשיות
מסיבות טקסטואליות
|
|||
פרשיות שעריכתן אינה
כרונולוגית אך יש להן נושא או רעיון משותף
|
|||
בסדר מוקדם ומאוחר
בטקסטים הלכתיים
|
קשרים בין הלכות בעלות
נושא משותף
|
||
קשרים בין הלכות בעלות
רעיון משותף
|
|||
קשרים בין הלכות בעלות
רקע עובדתי משותף
|
|||
קשרים בין הלכות בעלות
רקע עובדתי-רעיוני
|
|||
קשרים בין הלכות שיש
ביניהן יחסי סיבה ומסובב
|
|||
קשרים בין הלכות כדי
ללמוד זה על זה דרך ההיקש
|
|||
מוקדם ומאוחר בפרטים
המרכיבים רשימות מקבילות
|
רשימת שמות השבטים
|
||
סדר משפחות בני לוי
|
|||
סדר שמות נסיכי מדין
|
|||
סדר ברשימות של כלים
והכנת השמן והקטורת
|
|||
סדר ערי מקלט
|
|||
מושך
עצמו ואחר עמו
|
היקף השימוש במידת
"מושך עצמו ואחר עמו"
|
||
המשכה קדמית של אות,
מילה או מילים
|
טקסט שירי/פרוזאי/הלכתי
|
||
מילים הנדרשות לפניהן
ולאחריהן
|
טקסט פרוזאי/הלכתי
|
||
הכפלות
וחזרות
|
תורת התעודות מול
הפרשנות המסורתית
|
||
הפרשיות שנשנו עוסקות
בזמנים או בתקופות שונות
|
טקסטים
פרוזאיים/הלכתיים
|
||
הפרשה נשנתה בשביל דבר
שנתחדש בו
|
טקסטים
פרוזאיים/הלכתיים
|
||
העניין נשנה כדי לשלם
גמול כמנין העשין והלאוין שיש בו
|
|||
חזרות מבליטות איפיונים
וחידושים ייחודיים
|
|||
שימוש
במידות מאוחרות
|
מקראות
סתומים בתחילתם שפתרונם בצדם
|
מקראות מתוך טקסטים
פרוזאיים
|
מקראות סתומים שפתרונם
בצדם באותו פסוק
|
מקראות סתומים שפתרונם
בא בפסוק הסמוך או בפסוקים העוקבים
|
|||
מקראות סתומים במשנה
הוראה שפתרונם בא בצדם
|
|||
מקראות סתומים בתחילתם
שפתרונם בצדם על דרך הכיות
|
|||
מקראות מתוך טקסטים
שיריים
|
|||
מקראות מתוך טקסטים
הלכתיים
|
|||
חילופי
כינויים של דמויות ומקומות
|
כינויים מתחלפים בהקשר
למשפחה ונספחיה
|
שיוך הדמות משתנה ביחס
לקרוב משפחה אחר
|
|
נספחי המשפחה
|
|||
חילופי שמות לעם ישראל
|
|||
חילופי כינויים של
מקומות
|
|||
חילופי
שמות אלהיים - מהגותו של הנצי"ב
|
אלהים
|
אלהים בהקשר לבריאה
הקוסמית וקיומה בדין
|
|
אלהים בפרשת המבול
|
|||
אלהים בפרשת מילה
|
|||
שם ה' (יהוה)
|
ה' - היה הווה והמהווה
הכל
|
||
ה' - ביטוי לגילוי
כבודו בעולם
|
|||
שם "הויה"
בטקסט "אלהי"
|
|||
שם ה' - הויה כביטוי
לרמה גבוהה של השגחה והתייחסות
|
|||
שם אדנות-אדני
|
|||
אל שדי
|
|||
אל
|
|||
התייחסות
מבהירה לפריט אחרון מבין שניים שהוזכרו קודם
|
|||
הרמזה
מוקדמת
|
|||
הדרגתיות
באזכור פרטים
|
מן החמור אל הקל -
באיסורים, אזהרות וענשים
|
||
מן הקל אל החמור -
בתיאור גודל החטאים
|
|||
מן הקרוב אל הרחוק -
בהבטחות לאדם
|
|||
סיכום שנות חייהם של
אישים בתורה
|
|||
רב
שיח בלי שמות הדוברים - "מי שאמר זה לא אמר זה"
|
|||
"ויאמר...ויאמר..."
- כפל הפועל "ויאמר"
|
המתנת הדובר בין אמירה
לאמירה
|
כי לא הייתה כל תגובה
מהשומע
|
|
כדי לתת לשומע
"לעכל" את הדברים בשלבים
|
|||
כדי ליצור ריווח בין
מצב נפש אחד למשנהו
|
|||
כדי לגשש אצל השומע אם
כדאי להמשיך בבקשה או בשאלה
|
|||
"ויאמר"
השני, הינו מאמר בפני עצמו מבחינת תוכנו
|
|||
הדובר או השומע מתחלף,
"ויאמר...ויאמר" - דוברים או שומעים שונים
|
|||
"ויאמר
" ברצף הרצאות הדובר והיכן דיבר?
|
איתור מקום הדיבור או
האמירה - איתור עקיף
|
||
מקור ישיר של הדיבור או
האמירה
|
|||
הדיבור נאמר גם אם לא
נכתב במקור אחר
|
|||
העובדות הן ביטוי לדבר
ה'
|
|||
חלק ה' - טעמי מצוות
|
|||
הצהרות
מיתודיות בדבר טעמי מצוות
|
המצוות
הן אלוהיות וטעמיהן הן השערות בלבד
|
||
גם
אם בטל טעם המצווה - המצווה נצחית
|
|||
הטעם
הוא למצווה בכללותה ולא לפרטיה
|
|||
ריבוי
טעמים לאותה מצווה
|
|||
למצווה
יש טעמים רבים ומכאן נצחיותה
|
|||
מיון טעמי
מצוות לקטגוריות
|
טעמי
מצוות על רקע המציאות האנושית
|
||
מצוות
שטעמיהן שמירה על יחודיותו של עם ישראל
|
|||
מצוות
שטעמיהן חינוכיים
|
חינוך לאמונה
|
||
חינוך למידות טובות
|
|||
מידת הרחמים
|
|||
כבוד לזולת - הומניות
|
|||
איפוק וריסון עצמי
|
|||
טעמי
מצוות מתחום הסימבוליקה
|
|||
מצוות
שנימוקן הוא מיסטי
|
|||
טעמיהן
של מצוות הקשורות למקדש
|
קרבן עולה
|
||
קרבן שלמים
|
|||
קרבן חטאת
|
|||
מנחות
|
|||
אשם תלוי בא כהגנה מפני
יסורין בעולם הזה (ויקרא ה' י"ח)
|
|||
חלק ו' - הנמקות פרשניות
|
|||
הנמקות מתחום
הפסיכולוגיה האנושית
|
|||
הנמקות מתחום
הריאליה והטבע
|
|||
הנמקות מתחום
החברה, היחיד והכלל
|
|||
הנמקות
סימבוליות
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה