פרשה
|
פרק
|
פסוק
|
דיבור המתחיל
|
כותרת
|
ויקרא
|
א
|
א
|
ויקרא אל משה
|
בפירוש הפותח את ספר
ויקרא, אורג רש"י יחדיו מספר מדרשים המדגישים ניואנסים משמעותיים בכתוב.
|
ויקרא
|
א
|
ג
|
יקריב אותו
|
ביסודה של ההלכה מונח
עיקרון פסיכולוגי.
|
ויקרא
|
ב
|
יד
|
ואם תקריב
|
רש"י ורמב"ן
חלוקים ביחס לפשוטו של מקרא.
|
ויקרא
|
ד
|
ג
|
אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם
|
רש"י מרמז על מדרש
כבסיס לפשט ועלינו לגלות מהו מדרש זה.
|
ויקרא
|
ד
|
כב
|
אשר נשיא יחטא
|
פירוש מרומם מוסרית,
והגרעין הפסיכולוגי שלו מהווה אמת נצחית.
|
ויקרא
|
ה
|
כא
|
או בגזל
|
פירושו התמוה של
רש"י מוביל לפרשנות שונה.
|
ויקרא
|
ה
|
כג
|
כי יחטא ואשם
|
עליך לחשוב בהיגיון כדי
להבין את דבריו של רש"י.
|
ויקרא
|
ה
|
כד
|
לאשר הוא לו
|
פירוש תמוה, אשר בכוחו
לרמוז לנו כיצד להבין פירושים תמוהים ברש"י.
|
צו
|
ו
|
ב
|
צו את אהרן
|
פירוש פשטני אשר
משמעותו אינה גלויה לעין.
|
צו
|
ו
|
ד
|
ופשט את בגדיו
|
אלו מסקנות סבירות ניתן
להסיק מתוך דברי התורה? מחלוקת רש"י ורמב"ן.
|
צו
|
ז
|
יב
|
אם על תודה יקריבנו
|
פירוש מורכב שיש לנתחו
פריט פריט. הוא מראה כיצד בוחר רש"י במדויק את המילים שלו וכיצד הוא מעבד
את המדרש.
|
צו
|
ז
|
טז
|
וממחרת והנותר ממנו
|
פירוש אופייני לפירושים
סוג 2, מראה כיצד מבטל רש"י אי הבנה אפשרית.
|
צו
|
ח
|
ב
|
קח את אהרן
|
מחלוקת בנושא יסודי של
פרשנות התורה.
|
שמיני
|
ט
|
כב
|
ויברכם
|
רגישות לדקויות שבדברי
התורה מלמדת אותנו דבר מה על ברכת כהנים.
|
שמיני
|
י
|
א-ב
|
ותצא אש
|
רש"י בוחר במדרש
המתאים לפסוק.
|
שמיני
|
י
|
ה
|
בכתנתם
|
חשיבה הגיונית היא כוח
עזר חיוני להבנת דבריו של רש"י.
|
שמיני
|
י
|
ט
|
יישן ושכר
|
שני שמות עצם שאינם שני
שמות עצם.
|
שמיני
|
י
|
י
|
ולהבדיל
|
רש"י מסביר משמעות
נדירה של אות.
|
שמיני
|
י
|
יט
|
ואכלתי חטאת
|
ניכרת רגישותו של
רש"י לנקודות הדקות ביותר של הדקדוק התנכ"י ורגישות זו מאירה את
עינינו.
|
שמיני
|
י
|
כ
|
וייטב בעיניו
|
עיון.
|
שמיני
|
יא
|
א-ב
|
אל משה ואל אהרן
|
רש"י מביא מדרש
כאשר נחוץ הדבר לפרשנותו.
|
שמיני
|
יא
|
לב
|
במים יובא
|
דוגמא קלסית לפירוש
מסוג 2. ראה כיצד משלב רש"י את פירושו בתוך מילות התורה על מנת להבהיר דבר
בלתי ברור.
|
תזריע
|
יב
|
ד
|
תשב
|
עלינו להבין מדוע מצטט
רש"י יותר מפסוק אחד על מנת להסביר מילה.
|
תזריע
|
יב
|
ח
|
אחד לעולה ואחד לחטאת
|
הבנת סדר קרבנות היולדת
מעניקה לנו הבנה עמוקה של מטרות הקרבנות.
|
תזריע
|
יג
|
ד
|
ועמוק אין מראה
|
רמב"ן משיב על
תהייה של רש"י, אך ניתן להגן על דבריו של רש"י.
|
תזריע
|
יג
|
ח
|
צרעת היא
|
פירוש רש"י העוסק
בענייני לשון; דבר שכיח בפירושו של רש"י. אך כאן יש לקח מיוחד.
|
תזריע
|
יג
|
יב
|
מראשו
|
פירוש קצר מאוד. הבנתו
מעוררת בנו מודעות לחוסר בהירות בכתוב שבדרך כלל אין שמים אליה לב.
|
תזריע
|
יג
|
מו
|
בדד ישב
|
עונש, מידה כנגד מידה.
|
תזריע
|
יג
|
נח
|
וכבס שנית
|
עיון.
|
מצורע
|
יד
|
ב
|
זאת תהיה תורת
|
אנו לומדים מכאן את
החשיבות של בחינה מדוקדקת של הדיבור המתחיל ברש"י.
|
מצורע
|
יד
|
ד
|
[צפרים] טהורות
|
רמב"ן מוסיף הבהרה
לפירושו של רש"י.
|
מצורע
|
יד
|
ד
|
ועץ ארז
|
אנו לומדים מסר עם
תובנה לגבי ענווה אמתית.
|
מצורע
|
יד
|
לד
|
ונתתי נגע צרעת
|
רגישות לשימוש יוצא
דופן במילים מגלה אוצר נסתר.
|
מצורע
|
יד
|
לה
|
כנגע נראה לי בבית
|
רש"י מוצא מוסר
נסתר.
|
מצורע
|
יד
|
מא
|
מבית
|
פירוש פשוט מסוג 2, עם
ראיה תומכת מפתיעה.
|
מצורע
|
טו
|
ב
|
כי יהיה זב
|
הבנת פירושו של
רש"י דורשת ניתוח לוגי מסוים.
|
אחרי
מות
|
טז
|
ב
|
ולא ימות
|
רש"י מלמד אותנו
נקודה סמויה, אשר המתרגמים מתעלמים ממנה לעתים קרובות.
|
אחרי
מות
|
טז
|
ב-ג
|
כי בענן אראה
|
כאן ישנה דוגמא מצויינת
לייחודיותם של פירושי רש"י, נראה כיצד כל מילה בפירושו הינה מדוייקת
להפליא.
|
אחרי
מות
|
יח
|
ה
|
וחי בהם
|
הרמב"ן מציג
בפנינו מסר חשוב בעבודת ה'.
|
אחרי
מות
|
יח
|
כח
|
ולא תקיא הארץ אתכם
|
האוזן הרגישה של
רש"י מכוונת אותו בשימושו במדרש.
|
קדושים
|
יט
|
ב
|
קדושים תהיו (1)
|
עיון.
|
קדושים
|
יט
|
ב
|
קדושים תהיו (2)
|
נחוצה רגישות לבחירת
המילים ברש"י כדי להבין במלואו את המסר שלו.
|
קדושים
|
יט
|
ג
|
איש אמו ואביו תיראו
|
פשט ודרש חוברים יחד
כדי להעניק לנו משמעות מלאה יותר לפסוק.
|
קדושים
|
יט
|
יג
|
לא תלין
|
רש"י מעיר על
נקודה דקדוקית סמויה שטמון בה לקח מוסרי חשוב.
|
קדושים
|
יט
|
יד
|
לא תקלל חרש
|
עיון מעמיק בדבריו של
רש"י מעניק לנו תובנה לגבי משמעותה העמוקה של התורה.
|
קדושים
|
יט
|
יד
|
ולפני עור לא תתן מכשול
|
רש"י בוחר במקור
מדרשי זה אשר משרת בצורה הטובה ביותר את מטרותיו הפרשניות.
|
קדושים
|
יט
|
טו
|
לא תשא פני דל
|
רש"י מראה לנו מה
מושג הצדק בתורה.
|
קדושים
|
יט
|
טו
|
בצדק תשפוט עמיתך
|
פירוש אופייני המכיל
שני הסברים. האתגר הוא להבין את הסיבה להבאתם של שני הסברים.
|
קדושים
|
יט
|
יח
|
לא תקום
|
במשל שהוא לכאורה פשוט,
אנו רואים את הדיוק בחשיבתם של חז"ל.
|
קדושים
|
יט
|
יח
|
ואהבת לרעך כמוך (1)
|
הפסוק המפורסם ביותר
בתנ"ך.
|
קדושים
|
יט
|
יח
|
ואהבת לרעך כמוך (2)
|
רש"י סוטה מסגנונו
הרגיל בפרשנות על מנת לציין נקודה חשובה.
|
קדושים
|
יט
|
לג-לד
|
לא תונו
|
רש"י מאיר את
עינינו לגבי התייחסות לגרים כשווים.
|
אמור
|
כא
|
א
|
אמור אל הכהנים
|
ניתוח מדוקדק של דברי
התורה מוביל לפרשנות מקורית.
|
אמור
|
כא
|
א
|
בני אהרן
|
רש"י מוסר לנו
שיעור בשיקול דעת תלמודי.
|
אמור
|
כב
|
כא-כב
|
עורת
|
אוזנו הרגישה של
רש"י מעוררת אותנו לשים לב לקושי.
|
אמור
|
כג
|
ב
|
דבר אל בני ישראל...מועדי ה'
|
בפירוש זה, מודגשת, בין
השאר, חשיבותו של הדיבור המתחיל ברש"י.
|
אמור
|
כג
|
יא
|
ממחרת השבת
|
פירוש זה מהדהד לאורך
הדורות.
|
אמור
|
כג
|
טז
|
עד ממחרת השבת שביעית
|
סדרה של פירושי
רש"י המתמודדים עם הקושי בהבנת דברי התורה, הן באמצעות הפשט והן באמצעות
הדרש.
|
אמור
|
כג
|
כד
|
זכרון תרועה
|
רש"י זונח את הפשט
כדי ללמד מסר. השקפתו של הרמב"ן שונה.
|
אמור
|
כג
|
מג
|
כי בסכות הושבתי
|
רש"י מעדיף את
הפירוש העל-טבעי על הפירוש הטבעי כדי להסביר לנו פשט.
|
אמור
|
כד
|
יד
|
את ידיהם
|
פירוש מבריק של
האדמו"ר מלובביץ' מבהיר פירוש תמוה של רש"י.
|
אמור
|
כד
|
כג
|
ובני ישראל עשו
|
עיון.
|
בהר
|
כה
|
ט
|
ביום הכפורים
|
רש"י חורג מן הפשט
כדי ללמד הלכה מדרבנן. הרמב"ן חולק.
|
בהר
|
כה
|
י
|
יובל הוא
|
רש"י והרמב"ן
חלוקים ביחס למשמעותה של המילה "יובל".
|
בהר
|
כה
|
י
|
ושבתם איש אל אחזתו
|
רש"י מברר את
המשמעות הבסיסית של דברי התורה.
|
בהר
|
כה
|
יח-יט
|
וישבתם על הארץ לבטח
|
דברים סמויים, ככל
שהעין מסוגלת להבחין בהם.
|
בהר
|
כה
|
כה
|
וכי ימוך אחיך
|
התורה מלמדת אותנו
התנהגות ראויה בנושאים כלכליים, בעזרתו של רש"י.
|
בהר
|
כה
|
לה
|
והחזקת בו
|
ניתוח מדוקדק מראה לנו
את רגישות-העל של התורה לאח האביון.
|
בהר
|
כה
|
מא
|
ואל אחזת אבותיו
|
רש"י מלמד אונו
שיעור בערכי התורה בחיים.
|
בהר
|
כה
|
נג
|
לא ירדנו בפרך לעיניך
|
שוב, אנו לומדים
מרש"י להאזין בדקדקנות למילות התורה.
|
בחוקותי
|
כו
|
ו
|
ונתתי שלום
|
התורה מבטיחה ברכות
רבות; רש"י מראה לנו את מרכזיותו של השלום.
|
בחוקותי
|
כו
|
ו-ז
|
לפניכם לחרב
|
פירושו הקצר של
רש"י מוביל לגילוי מפתיע של עקביות נסתרת בתורה.
|
בחוקותי
|
כו
|
ח
|
חמשה מאה ומאה רבבה
|
במספרים (רוחניים) יש
חוזק (צבאי).
|
בחוקותי
|
כו
|
יא
|
ולא תגעל נפשי
|
רש"י מסייע לנו
בהבנתה של מילה בלתי שגרתית.
|
בחוקותי
|
כו
|
מב
|
וזכרתי את בריתי יעקוב
|
רש"י שוב מסתמך על
המדרש אך מבצע שינויים קלים.
|
בחוקותי
|
כו
|
מד
|
ואף גם זאת
|
דוגמא קלאסית
למיומנויות הפרשנות המבריקות, מאירות העיניים, של רש"י. פירוש זה חושף את
גאונותו האמתית של רש"י.
|
בחוקותי
|
כו
|
מה
|
ברית ראשונים
|
אם נחפש, נוכל למצוא את
הבסיס לפירושו של רש"י.
|
פירוש רש"י לתורה, דיוקים ועיון משווה בפירוש פרשני המקרא באמצעות הצגת מסדי-נתונים, סטטיסטיקה בתורה, עלוני השבת ופרשת השבוע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה